איך בונים קרן חירום משפחתית למקרה הצורך?

הטלפון מצלצל בשלוש בבוקר. דפיקות לב. מה קרה? זה לא חייב להיות משהו נורא, אבל לפעמים, ההפתעות של החיים מגיעות בלי התראה. כמו רכב שמחליט לשבות פתאום, דווקא ביום שישי אחר הצהריים. או צינור בבית שהתפוצץ והופך את הסלון לבריכה. או, ובואו נודה בזה, תרחיש פחות נעים כמו פיטורים פתאומיים.

בדיוק ברגעים האלה, כשהעולם קצת מתנדנד, רוב האנשים מרגישים את הלחיצה בבטן. איפה מוצאים עכשיו את הכסף? הלחץ הפיננסי הוא לא רק מספר בחשבון הבנק, הוא פוגע בבריאות, ביחסים, בשקט הנפשי שלנו. הוא הופך בעיה אחת, נגיד נזילה פשוטה, למשבר קיומי.

אבל מה אם הייתי אומר לכם שאפשר לצמצם את הלחץ הזה דרמטית? שאפשר לישון טוב יותר בלילה, בידיעה שיש לכם "כרית ביטחון" שמחכה רק לרגעים כאלה? זו בדיוק המטרה של קרן חירום משפחתית. זה לא עוד מוצר פיננסי מורכב או תוכנית חיסכון מסובכת. זה פשוט רשת ביטחון. וזה, תאמינו לי, אחד הדברים הכי חכמים שתוכלו לעשות למען המשפחה שלכם, ולמען עצמכם.

במאמר הזה, אנחנו הולכים לצלול עמוק. נבין בדיוק מהי קרן חירום, למה היא קריטית בעידן של אי-ודאות (כי בואו נודה על האמת, אי-ודאות זה שם המשחק), כמה כסף באמת צריך לשים בצד, איך לבנות את הקרן הזו צעד אחרי צעד (גם אם נראה לכם שאין לכם שקל פנוי), איפה הכי כדאי לשמור עליה כדי שהיא תהיה נגישה אבל לא מפתה מדי, ומתי, אבל רק מתי, מותר לגעת בה.

אז אם אתם רוצים להפוך את הלחץ משליטה עליכם, לשליטה שלכם על הכסף ועל החיים, המאמר הזה הוא בדיוק בשבילכם. בואו נתחיל, המסע לשקט נפשי פיננסי מתחיל עכשיו.

מה זה בכלל קרן חירום? ולמה אתם צריכים אותה אתמול?

בפשטות, קרן חירום היא סכום כסף ששמתם בצד. הוא מיועד אך ורק למקרים בלתי צפויים. אירועים כאלה שיכולים לשבש את החיים ואת התקציב המשפחתי בצורה רצינית.

תחשבו עליה כמו על גלגל רזרבי. אתם לא מקווים להשתמש בו, אבל כשפנצ'ר קורה באמצע הלילה בכביש מבודד, אתם יודעים בדיוק איפה הוא נמצא והוא מציל לכם את המצב. קרן חירום עושה בדיוק את זה, אבל למצב הפיננסי שלכם.

למה צריך את זה? כי החיים, כפי שציינו, מפתיעים. וכי לחיות "על הקצה", מהמשכורת למשכורת, זו מתכון בטוח ללחץ ועוגמת נפש. כשאין לכם כרית ביטחון, כל הוצאה לא צפויה – קטנה ככל שתהיה – יכולה לדרדר אתכם למינוס, לחובות, להלוואות בריבית גבוהה.

עם קרן חירום, אתם לא צריכים לרוץ לבנק בלחץ, להתחנן להלוואה או למשוך כסף מתוכניות חיסכון או השקעות שמיועדות למטרות אחרות (ופעמים רבות גם כרוכות בקנסות או הפסדים).

החיים עצמם: אילו "הפתעות" עלולות לצוץ?

• אובדן הכנסה: פיטורים, סגירת עסק, מחלה שמונעת עבודה לתקופה. זה אולי התרחיש הכי מפחיד, וגם היקר ביותר להתמודדות.
• הוצאות רפואיות דחופות: טיפולי שיניים לא צפויים, ניתוח שאינו מכוסה במלואו בביטוח, תרופות יקרות.
• תיקונים בבית: גג דולף, דוד שמש שהתקלקל בחורף, מזגן שבק חיים בשיא הקיץ, בעיות אינסטלציה חמורות.
• תיקונים ברכב: מנוע ששבק, תאונה קלה שעלות התיקון גבוהה מההשתתפות העצמית בביטוח.
• מצב חירום משפחתי: צורך לטוס בדחיפות לחו"ל בגלל מחלה או פטירה של קרוב משפחה.

בקיצור, כל מה שגורם לכם לפתוח את הארנק בחריגה משמעותית מהתקציב הרגיל, ואי אפשר או לא כדאי לדחות אותו.

המספר הקסום (או שלא): כמה כסף באמת צריך בקרן חירום?

אין כאן תשובה אחידה לכולם. זה תלוי במצב הפיננסי והמשפחתי שלכם, וגם ברמת הנוחות שלכם. אבל כלל אצבע נפוץ ומקובל הוא לבנות קרן חירום שתספיק לכיסוי 3 עד 6 חודשים של הוצאות מחיה חיוניות.

למה 3 עד 6 חודשים? כי זה נותן לכם מרחב נשימה מספיק גדול להתמודד עם רוב התרחישים. אם איבדתם עבודה, יש לכם כמה חודשים למצוא עבודה חדשה בלי להיכנס ללחץ או להתפשר על התפקיד הבא. אם יש לכם הוצאה רפואית גדולה, אתם לא צריכים למכור נכסים בבהילות.

איך מחשבים את הסכום הזה?

השלב הראשון הוא להבין כמה כסף המשפחה שלכם מוציאה בפועל. בשביל זה, אתם צריכים לעשות מעקב אחר ההוצאות שלכם לפחות חודש אחד, רצוי שלושה חודשים, כדי לקבל תמונה מדויקת יותר.

אפשר לעשות את זה עם אפליקציה, גיליון אלקטרוני, או אפילו מחברת ועיפרון. העיקר שתדעו לאן הכסף שלכם הולך.

אחרי שיש לכם תמונה של ההוצאות החודשיות, אתם צריכים להבחין בין הוצאות חיוניות לבין הוצאות לפי שיקול דעת (דיסקרציונריות).

• הוצאות חיוניות: שכירות/משכנתא, חשבונות (חשמל, מים, גז, אינטרנט בסיסי), אוכל (בסיסי, לא מסעדות יוקרה), תחבורה (דלק, תחבורה ציבורית), ביטוחים (רכב, דירה, בריאות), תשלומים מינימליים של חובות קיימים (כרטיסי אשראי, הלוואות). אלה הדברים שאתם חייבים לשלם כדי לשרוד.
• הוצאות לפי שיקול דעת: מסעדות, בילויים, חופשות, מנויים לשירותי סטרימינג מרובים, קניות לא חיוניות, תחביבים יקרים. אלה הוצאות שאפשר לצמצם או לוותר עליהן לחלוטין בזמן משבר.

סכום קרן החירום שלכם צריך להתבסס על סך ההוצאות החיוניות החודשיות שלכם, מוכפל במספר החודשים שקבעתם כיעד (3 עד 6). למשל, אם ההוצאות החיוניות שלכם הן 15,000 ש"ח בחודש, היעד יהיה בין 45,000 ש"ח ל-90,000 ש"ח.

מתי כדאי לכוון ל-6 חודשים ומעלה?

• אם ההכנסה שלכם לא יציבה (עצמאיים, עובדי פרויקטים).
• אם אתם המפרנסים היחידים במשפחה.
• אם יש לכם מספר גבוה של תלויים בכם (ילדים קטנים, הורים).
• אם אתם גרים באזור עם יוקר מחיה גבוה במיוחד.
• אם יש לכם בעיות רפואיות כרוניות או ידועות במשפחה.
• אם אתם פשוט אוהבים לישון ממש טוב בלילה ומעדיפים רשת ביטחון רחבה יותר.

לבנות את ההר: צעדים פרקטיים כדי להגיע ליעד

אוקיי, עכשיו אתם יודעים כמה כסף אתם צריכים. המספר הזה אולי נראה לכם עצום כרגע. אל תיבהלו. גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד. והרבה צעדים קטנים בסוף בונים הר.

בניית קרן חירום דורשת שני דברים עיקריים: משמעת והתמדה. אבל עם הגישה הנכונה, זה לגמרי אפשרי.

השלב הראשון והקריטי: תקציב (כן, שוב)

אין מנוס מזה. אתם חייבים לדעת לאן הכסף שלכם הולך. יצירת תקציב (ושמירה עליו!) היא הבסיס לכל תוכנית פיננסית מוצלחת, ובמיוחד לבניית חיסכון משמעותי כמו קרן חירום.

עקבו אחר ההוצאות שלכם, סווגו אותן, וגלו איפה "בורח" לכם הכסף. הרבה פעמים אנחנו מגלים שאנחנו מוציאים סכומים מפתיעים על דברים שאנחנו לא באמת צריכים או אפילו לא זוכרים שקנינו.

איפה "גוזרים" כדי לחסוך? קיצוצים חכמים ולא כואבים (מדי)

ברגע שאתם רואים את התקציב שלכם שחור על גבי לבן, יהיה לכם קל יותר לזהות הזדמנויות לחיסכון. המטרה היא לפנות כסף שתוכלו להפנות לבניית הקרן.

• בדקו את החשבונות החוזרים: מנויים שאתם בקושי משתמשים בהם (נטפליקס, חדר כושר), חבילות סלולר ואינטרנט יקרות שאפשר לשדרג לזולות יותר.
• אוכל בחוץ: אחת ההוצאות הגדולות ביותר של רוב המשפחות. צמצום יציאות למסעדות ובתי קפה, והכנת אוכל בבית, יכולים לחסוך סכומים משמעותיים מאוד.
• קניות "קטנות": קפה בבוקר, ארוחת צהריים בעבודה, קניית ממתקים או שתייה "על הדרך". כל הדברים האלה מצטברים לסכומים נכבדים בסוף החודש.
• פנאי ובילויים: חפשו אלטרנטיבות זולות יותר. פיקניק בטבע במקום מסעדה יקרה, ערב משחקי קופסה בבית במקום קולנוע.
• הרגלי קנייה: האם אתם קונים מתוך שעמום או דחף? האם אתם משווים מחירים לפני שאתם קונים? האם אתם נוטים לקנות מותגים יקרים יותר כשאפשר להסתפק במשהו דומה וזול?

המטרה היא לא לחיות בצמצום דרסטי ומדכא, אלא למצוא את ההוצאות שאפשר לצמצם בלי לפגוע משמעותית באיכות החיים שלכם, ולתעל את הכסף הזה למטרה החשובה שלכם.

האוטומט המנצח: הפקדה קבועה בלי לחשוב

אחת הדרכים הכי יעילות לבנות חיסכון היא להפוך את זה לאוטומטי. הגדירו הוראת קבע חודשית מחשבון העובר ושב שלכם לחשבון שבו אתם שומרים את קרן החירום (נדבר על זה עוד רגע). ההפקדה צריכה לצאת מיד אחרי קבלת המשכורת.

כשהכסף "נעלם" אוטומטית, אתם לומדים להסתדר בלעדיו, וזה פחות כואב מלהעביר סכום גדול בסוף החודש אחרי שאתם כבר מרגישים שאין לכם כסף.

קצת אקסטרה: להגדיל את ההכנסה

בנוסף לקיצוץ בהוצאות, שקלו דרכים להגדיל את ההכנסה, אפילו זמנית. האם יש לכם מיומנות שאתם יכולים למכור כפרילנסרים? האם יש לכם חפצים שאתם לא צריכים ויכולים למכור באינטרנט? האם יש לכם אפשרות לעבוד שעות נוספות בעבודה הנוכחית? כל שקל נוסף שתכניסו יכול ללכת ישירות לקרן החירום שלכם ויקדם אתכם ליעד מהר יותר.

איפה מחביאים את השלל? (אבל שיהיה נגיש!)

הכסף של קרן החירום צריך לעמוד בקריטריונים ספציפיים:

1. נגישות: אתם חייבים להיות מסוגלים לגשת אליו במהירות ובקלות, בדרך כלל תוך יום-יומיים מקסימום.
2. ביטחון: אסור בשום פנים ואופן לסכן את הכסף הזה. הוא חייב להיות במקום יציב ובטוח, בלי סיכון של ירידת ערך משמעותית.
3. הפרדה: חשוב שהכסף הזה יהיה בחשבון נפרד מחשבון העובר ושב הרגיל שלכם, כדי שלא תתבלבלו ותשתמשו בו בטעות להוצאות שוטפות או מיותרות.

העובר ושב המשודרג: חשבון נפרד בבנק

האופציה הפשוטה והנגישה ביותר היא לפתוח חשבון עובר ושב נפרד לחלוטין בחשבון הבנק שלכם. העבירו אליו את הכסף באופן אוטומטי. היתרון: נגישות מקסימלית. החיסרון: בדרך כלל אין ריבית על כסף כזה, והוא עדיין באותו בנק, מה שאולי מקל על "לגנוב" ממנו במקרה הצורך.

אופציות שנותנות קצת ריבית (אבל לא מסוכנות!)

כדי שהכסף שלכם לא "ישב" סתם ויאבד מערכו בגלל אינפלציה (גם אם האינפלציה נמוכה), אפשר לשקול לשמור אותו באפיקים שמעניקים ריבית קטנה, אבל עדיין עומדים בתנאי הנגישות והביטחון:

• חסכון בנקאי נזיל: חלק מהבנקים מציעים תוכניות חיסכון שמאפשרות משיכה בכל עת, לפעמים עם ריבית קטנה יותר מחסכונות לטווח ארוך, אבל עם שמירה על נזילות.
• קופת גמל להשקעה (במסלול סולידי מאוד): קופות אלו מציעות נזילות בכל עת (בלי קנסות משיכה), אך כפופות לתנודות שוק קטנות. אם תבחרו במסלול סולידי במיוחד (כסף מזומן/פיקדונות), הסיכון יהיה מינימלי. זה דורש קצת יותר הבנה פיננסית מפשוט לפתוח חשבון בנק נפרד.
• קרן כספית: קרן נאמנות שמשקיעה באפיקי שוק כסף קצרי מועד וסולידיים ביותר. נחשבת כמעט כמו מזומן, נזילה מאוד, ומניבה בדרך כלל תשואה קרובה לריבית בנק ישראל. דורשת פתיחת חשבון מסחר בניירות ערך (גם אם זה דרך הבנק).

מה לא עושים עם קרן חירום? לא משקיעים בשוק ההון (מניות, אג"ח קונצרניות תנודתיות), לא משקיעים בנדל"ן, לא נותנים כהלוואה לחברים או משפחה. הכסף הזה חייב להיות שם בשבילכם, זמין ובטוח, ברגע שתזדקקו לו.

מתי מותר לגעת בכסף? (רמז: לא לפיצה בסופ"ש)

העיקרון הכי חשוב בקרן חירום: משתמשים בה רק במקרי חירום אמיתיים. זה לא כסף לשיפוץ שדחיתם, לא לטיול שתמיד חלמתם עליו, ולא למבצע שווה במיוחד על טלוויזיה חדשה.

היצמדות להגדרה הברורה של "מקרה חירום" שקבעתם לעצמכם מראש (כמו אלה שציינו קודם: אובדן הכנסה, הוצאה רפואית, תיקון דחוף וחיוני בבית או ברכב) היא קריטית. אם תתחילו לגעת בכסף למטרות אחרות, הקרן הזו תתאדה מהר מאוד, ותמצאו את עצמכם שוב ללא רשת ביטחון ברגע שתצטרכו אותה באמת.

יש כאן גם עניין פסיכולוגי: כשהכסף נמצא בחשבון נפרד, קשה יותר "לגנוב" ממנו לדברים שאינם חירום אמיתי. זה דורש פעולה אקטיבית של העברה מחשבון לחשבון, שגורמת לכם לעצור ולחשוב: האם זו באמת סיבה מוצדקת להשתמש בכסף החירום שלי?

השתמשתם? מזל טוב (על שהיה לכם!) – עכשיו מחזירים

אז קרה מקרה חירום, והשתמשתם בחלק מקרן החירום. קודם כל, תנו לעצמכם טפיחה על השכם! זה בדיוק הרגע שלשמו בני לם את הקרן הזו. היא עשתה את העבודה, מנעה מכם לחץ גדול או חובות מיותרים.

עכשיו, המטרה הבאה שלכם היא להחזיר את הקרן לסכום היעד שלה במהירות האפשרית. התייחסו לזה כאילו שילמתם חוב לעצמכם (עם ריבית 0%, שזה נחמד). חזרו לקיצוצים בהוצאות, להפקדות האוטומטיות המוגברות, ואולי גם להגברת הכנסה, עד שהקרן תחזור לגודלה המקורי.

בניית הקרן בפעם הראשונה היא החלק הקשה. בנייתה מחדש אחרי שימוש היא בדרך כלל מהירה יותר, כי כבר פיתחתם את ההרגלים הנכונים.

שאלות ותשובות בקצרה

ש: יש לי חובות בריבית גבוהה. כדאי לי קודם לשלם אותן או לבנות קרן חירום?
ת: זו דילמה קלאסית! רוב המומחים ממליצים לבנות קודם כל קרן חירום קטנה, "מיני-קרן" של כמה אלפי שקלים (למשל 5,000-10,000 ש"ח). זה יגן עליכם מפני הוצאות קטנות לא צפויות בזמן שאתם נלחמים בחובות בריבית הגבוהה. אחרי שבניתם את המיני-קרן, הפנו את כל המאמצים והכסף הפנוי שלכם לחיסול החובות. רק אחרי שהחובות מחוסלים, חזרו לבנות את קרן החירום המלאה של 3-6 חודשים.

ש: איפה הכי כדאי לשמור את הכסף היום, בהתחשב בריביות המשתנות?
ת: האפשרויות הנזילות ביותר והבטוחות (חשבון עובר ושב נפרד, פיקדונות נזילים, קרן כספית) הן עדיין המומלצות לקרן חירום. אמנם הריבית עליהן יכולה להשתנות בהתאם למדיניות בנק ישראל, אבל המטרה העיקרית של הקרן היא לא לייצר לכם רווחים משמעותיים, אלא להיות זמינה ובטוחה. בדקו מה האופציות הנזילות שמציעים לכם בבנק או בחברות השקעות, והשוו ביניהן מבחינת ריבית (גם אם נמוכה) ועמלות. קרן כספית בדרך כלל תציע את הריבית הטובה ביותר מבין האופציות הסולידיות והנזילות.

ש: האם אני צריך לדווח על קרן החירום הזו איפשהו?
ת: קרן חירום שנשמרת בחשבון בנק או בקרן כספית היא פשוט כסף שלכם, שדווח עליו במסגרת דו"חות מס הכנסה של הבנק או הגוף הפיננסי הרלוונטי (לגבי ריבית, אם יש). אין צורך בדיווח מיוחד מצידכם אלא אם כן יש לכם סכומי כסף עצומים בחשבונות בנק בחו"ל או דברים חריגים אחרים.

ש: מה ההבדל בין קרן חירום לחיסכון למטרה ספציפית (כמו מקדמה לדירה)?
ת: ההבדל העיקרי הוא המטרה והנגישות. חיסכון למטרה ספציפית הוא לטובת משהו שאתם מתכננים וצופים (דירה, רכב, חופשה). קרן חירום היא לטובת הבלתי צפוי. לכן, כסף המיועד לחיסכון למטרה ספציפית אפשר ולפעמים רצוי להשקיע באפיקים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר (אפילו אם הם פחות נזילים או קצת יותר מסוכנים), בהתאם לטווח הזמן שנותר עד המטרה. קרן חירום חייבת להיות נזילה ובטוחה לחלוטין.

ש: האם צריך להתחיל לבנות קרן חירום גם אם ההכנסה נמוכה מאוד?
ת: כן! אפילו סכומים קטנים יכולים לעזור. התחילו עם יעד צנוע יותר, אולי אלף או אלפיים שקלים. כל סכום ששמתם בצד ייתן לכם רשת ביטחון כלשהי, ויעזור לכם להימנע מלקיחת הלוואות קטנות ויקרות. העיקר להתחיל ולבנות את ההרגל.

לסיכום: השקט הנפשי שווה כל שקל

בניית קרן חירום משפחתית היא לא עוד משימה "נחמדה" ברשימת המטלות הפיננסיות שלכם. זוהי אבן יסוד קריטית לבניית חוסן פיננסי ושקט נפשי אמיתי. היא מאפשרת לכם להתמודד עם המהמורות הבלתי נמנעות של החיים בלי שהן יפילו אתכם מהרגליים כלכלית.

זה דורש תכנון, משמעת, ולפעמים גם הקרבות קטנות (או גדולות) בהוצאות. אבל התמורה – הידיעה שיש לכם כרית בטחון, שאתם לא תלויים בחסדי הבנקים או בחברים במקרה של משבר, שאתם יכולים לקבל החלטות רגועות יותר גם בזמנים קשים – התמורה הזו לא תסולא בפז.

אז אל תחכו ל"מחר". התחילו היום. אפילו סכום קטן. פתחו את החשבון הנפרד, הגדירו את הוראת הקבע האוטומטית, ובנו את ההר הזה, שקל אחרי שקל. החיים יהיו הרבה יותר רגועים כשיש לכם גלגל רזרבי פיננסי שמחכה לכם בדיוק לרגע הנכון. שיהיה בהצלחה!